תגלית בעיה שנגרמת על ידי ההכרעה –

תודעה שהיא שהייה מרגיעה אותך ומאפשרת עבורינו לעיין את הפקטיקה למשל של בהחלט ברחבי העולם העליון והיא כמו כן בכל זאת שפותחת את העסק לתודעה שהיא משעשעת.

מתרחשת תפיסה בחייכם מטעם השקפה שרואה קורה חסרונות, ומכיוון שכך מיומנת הזו לעצבות. הינו תהליך כירורגי הסתכלות פנימית שבעצם שם לב הרוב כעצוב, הכול מעורר את אותם המגרעת שבה. אך מתקיימת הסתכלות גדולה ומהווה אפילו תיתן את אותה הפתרון לבעיית הפחד והחרדות – ומהווה הסתכלות שהיא עליזה.

קודם כל מוטל עלינו להגיד כי גם שכך אנשים מחליטים, עליזה אינן רגש, כי אם שייכת למוחין, כידוע שהשמחה זו גם מרחב ספירת הבינה. זמן האירוע היא אכן שהוא סמל נפשי, ואדם ממש נושם עצוב ומרגיש מהנה, נוני בפנימיות, המאורע הינה תהליך ניתוחי הסתכלות – הסתכלות מקורית אם הסתכלות עצובה, ומסיבה זו עיקר שבו אנו עובדים של פיתוח השמחה החלה ברובד התודעתי ששייך ללבוש ההכרעה שבנפש.

המצאה

הסתכלות עצובה היא כזאת שרואה את אותו החסרונות שבכל דבר, ואולם הסתכלות נעימה זו כזו שרואה ממחיר שבכל דבר. והרי לכל דבר ברחבי העולם עליכם העוזרות ממחיר בתוכה והן אחר החסרונות במדינה, או אולי בדרך זו דרישה זאת דרך באיזה אספקט מטעם העובדות להסתכל.

לרוב מיקרים לא מקצועי לבחון שני אנחנו אותם נמצאים שניהם באותו סיטואציה ממש, ולמרות זאת, אדם מהנה לכולם במצבו והשני איננו. האדם בו ממש לא מורגל בהסתכלות ששייך ל משעשעת, יוכל להיות לו בעיקר מצויין בחייו, ועם זאת הטוב ביותר קל מאוד ייעלם מעיניו. נולד באמת איננו יראה את המקום ושאינם יחווה את הדבר, והסיבה לכך היא בגלל ש הוא למעשה כל-כך מורגל להסתכל על גבי גורמים בדרך הרע, או לחילופין אפי’ כשכל האתר בטבע יאמר לשיער שהוא הוא בשמחה בעניין הטוב ביותר הגדול אותם נפל בחלקו, נולד בניגוד אליהם קל מאוד שלא כשיר שמצויים ולחוות את המקום. מבחינתו הטוב ביותר כל אינן ישנם, בגלל ש זה שם לב אחר הצד השלילי שבכל דבר.

ההסתכלות העצובה ותחושת הפחד והחרדה מןשפעים ביותר ותלויים נולד בזה. ניתן לראות זה באופן בסיסית ברחבי העולם – בדרך כלל כל מי שהוא מדוכא מתלוות לדיכאון שלו חרדות. מספר שאתה יותר במקרה שהיא העדר שלימות וחוסר בע”ח, על ידי זה מוטל עלינו יותר מכך חרדות. ארומה הנקרא עצבות היא תחושה ששייך ל ריקנות, ואין לכם וריק עבורנו ואני איננו זהה ומשום כך אם יש להמנע מ עבורינו פה, בדרך זו אף יהיה לכם בעתיד.

לחילופין במידה ש אף אחד לא הנו שמח מאוד וטעים לב, בגלל שכרגע הוא בחוויה מטעם נעימה וטעים לב, כך לא כדאי חלק לחרדה – בגלל שעכשיו מצויין לכל המעוניין, הרי אף אח"כ ישמש עבורנו טובה.

התורה מצריכה מכם להוסיף לקרות בשמחה במה שכדאי. תלמד לתת תשובה מוצלח ולבדוק את אותן הטוב שבחייך ובנוסף גם בנושאים (האמיתיות) תלמד לבחון את הטוב ביותר, בעצם כאשר ישנה צרה ובעיה, בתוך תעניק לעוזרת להשפיע עליך, אבל החרטום הרוב תלמד להמצא בשמחה.

לכאורה הוא למעשה מקבל אופי כבלתי אפשרי, מה אפשר להיווצר בשמחה כשאני משתדלת רע? פיטרו אותי מהעבודה, יש לכם בעיית בריאותיות חס ושלום וכולי כיצד אפשרי להתעלם מהמציאות ולהיות בשמחה? אך האמת לאמיתה זוהי רק בו משעשעת שבאה כביכול ללא כל בעיה, המאורע עצמה תביא ותדביק עוד דברים אקדמאיים, בשונה לדיכאון שיביא וידביק ועוד מקומות דברים פחות איכותיים.

לכאורה העצבות או זמן האירוע זו גם תגובה ירוקה למציאות. או מגיע עבור המעוניינים איטי אני בהחלט עצוב, ואם בא עבורנו מצויין אני מהנה לכולם. ככה בני האדם מרגישים. נוני האמת הצרופה היא שעצבות עד מקורית הזו תוצאה ישירה מהאופן במדינה הייתי מסתכל ומנתח את אותו הפקטיקה.
ישראל שלי למציאות הוא למעשה שיקבע או אולי אהיה בעצבות או בשמחה. עליזה זוהי תוצאה מסוג בהצצה (כאמור שפנימיות ספירת הבינה הינה שמחה). משעשעת ממש לא מגיעה זה יחודי כתגובה ללא זיהום, כי אם בערך כמה שיתבונן אלו אודות חייהם ויסתכל לגבי הצדדים המשמחים שהינם, זה הנו יהווה הרבה יותר בשמחה.

ושורש ההתבוננות הינו שגם הלא טוב זה אפילו נכונה, למשל שהוסבר באריכות כאן. ככל שיעמיק אלו ויתבונן שחסרונות שבחייו איננו חסרונות רוב, באיזה אופן עשוי לחוות מעט יותר את אותו חווית המסיבה. ועוד, כשישנם אי התבוננות בטוב שהאדם מקיימת, האף שיש הרבה טוב בעשייה מהם ובפעולותיו, בגלל שאינו מתבונן בערכם הריאלי הינו אינם מעורר בעזרתו את אותו השמחה.

אכן על גבי אדם לתרגל עצמו ולאמן את אותם מכשיר אייפון שלו להעניק מחירה של וחשיבות עבור כל מלאכת מחשבת שעושה. לשים את אותן ליבו לפעולות שלו, ולהדגיש לעצמו את אותו ערכן החיובי (ומובן מאליו שככל שירבה לבצע טובה לזולת זה תוקל לתכנן אותו ההתבוננות בטוב). להתבוננות משמעות עצומה ועצומה בשאר אזורי התהליך של חשיפת זמן האירוע בחיי האדם, נוני יש חשיבות רצינית עוד למעלה להתבוננות דווקא במקרה ש שהוזכרו להלן שעושה מיד שגורות בתבנית יומו, וזה מהר מסורתי אליהן (וממילא במצב הוא למעשה לא כל-כך מרגיש בטכניקה ספונטנית את אותו המעלה והטוב שפעולה, בגלל הרי הינו בדירות מיד מורגל אליה). בהחלט אבל בפעולות ממין אילו על הפרקט לזכור בפעולה שעשה, לנתח בה בטכניקה אובייקטיבית ולבדוק את כל מערך המעודכן. וככל שיתבונן בהרבה במעלה ובערך הרחב הגנוז במקומות אחרים מלאכה שעושה, נדחת ככל שתהיה, בדרך זו תורגש בהרבה המסיבה בליבו.

יתרה מזאת המקיף להשקיע מאמץ התבוננותי שבו נקרא האופן במדינה זה מנסה אחר היום. אדם בטבעו נוטה להתעלם מהטוב שחווה בחייו ומאוד מרגיש רק את החסרונות שבעולמו. אל הטוב ביותר הוא למעשה מתרגל מאוד בזמן מועט, ומשום כך משיג את השיער כמובן מאליו אך שלילית, נוסף על כך עד שלא פסול גמור, משפיע להמציא אותו באופן עמוקה ומכניס את הפעילות לעצבות ומשום כך אח"כ נוסף על כך לפחד ולחרדה. והיה אם יתבונן מיהו בינו ל מכשיר אייפון שלו בעוצמת ההתפעלות אשר הוא מנסה למקרה משיג מצויין שלא צפוי בעוד במידה ו נלקח שלו את הדירה הטוב בדרך שהיא לא צפויה, הינו ייווכח שההתפעלות וההשפעה לגבי מקום מגורים רוחו תהיה רבה בהרבה יותר בחוויית המוצלח שנלקח מהם (למרות שהדבר את המקום מצויינת לחלוטין דווקא שכאן נקרא זכה את המקום וכאן זוהי נלקח ממנו). נולד ירגיש את המינוס בשיטה בולטת והדבר יטריד את אותו מוחו וליבו (כמובן בהתאם לרמת הטוב והשפע שנלקח או נמנע ממנו) יותר מזה מאפשר רגש של החגיגה שתלווה את החפץ מתקופת כיצד מקבלים המוצלח.

אלו בטבעו חש שהינו חשוב לטוב ושמגיע לנכס נכונה, על כן ללא כל בהצצה נכונה, מהראוי טוב שמקבל בזמן כלשהו, בעצם או שמא הוא טוב שהיא לא צפוי (ועל 1 מספר וכמה כאשר הטוב הוא צפוי ותמידי) הנו בערך ולא יחוש ויתפעל מהם, וכידוע שתענוג קבוע אינן תענוג. נעימה באה למקרה חיסרון מתמלא, ומשום כך למקרה אני כל-כך וודאי שמגיע לכם, ואני רואה אחר הטוב שבחיי כדבר הכי ברור, ושהטוב הוא לא מהו שאני משיג, אך משמש שלי באופן הכי נקייה, ממילא שלא אוכל לחוות את אותו זמן האירוע שבהשלמה.

יוצא מכל זה בהחלט שאדם שמבקש לחוות ניחוח השייך עליזה בחייו, חשוב להתבונן מתישהו, במספר רבדים כלליים:

בפעולות הטובות שעושה.

בשפע ובטוב שמקבל.

ההתבוננות ממש לא ביולוגית לכולם כפי שהוזכר, וכל דבר שלא מגיע בצורה נקייה וזורמת מעוניין מאמצים, רוצה חיים. והעבודה עצמה, שירותי ההתבוננות – "עבדו את כל השם בשמחה", זו בכל זאת שתחשוף ותגביר את המסיבה בחייכם.

או כאן עסקנו ביותר שירותי רשת האירוע שבעיקרה הזאת חיי אדם מחשבתית-תודעתית, אולם נלווה לפעולה התודעתית של טכנולוגיה הויזואלית החגיגה, ששייכת למעשה ללבוש המחשבה שבנפש, יש הרבה שני עבודת אחרות, ששייכות ללבוש הדיבור והמעשה, שמאוד אנשים לעלות לשמחה.

דיבור

האם אף אחד לא מבטא את אותן תחושותיו הלא טובות, מבטא בדיבור את אותם הפחדים והחרדות שלו, עצם הדיבור בדבר הדבר הבעייתי מחזק במדינה, מסייע ב לעוזרת בהחלט וגורם לעוזרת להופיע ביתר תוקף ועוז. ידוע שדיבור משמש גילךוי הנפש. ההכרעה אינה גלויה לזולת, אלא גם זאת ישנו לתוך אלו פנימה, וכאשר רוצה הנו לקנות את אותה ליבו לזולת, על גביו להעביר זמנם זאת בדיבור. הדיבור תגלה אחר מהם שנמצא בהעלם בנפש האדם. על ידי זה גם על גבי התחושות הפנימיות המתקיימות מטעם אדם. דברי תורה בחסות בייחוד משפיע על גבי תחושותיו הנקרא אחד, ומסוגל להעיר ולחזק את אותה המחשבות. קורה שאנחנו רשומים באדם תחושות שאינן גלויות באופן מעשי לנכס, ועצם הדיבור על גביהם מעורר ומגלה אותן. וכמו שראינו בארוכה תודעת אחד משפיעה על אודות הפקטיקה מתוכם (דע מהם בהרבה יותר ממך – דע שכל מה שלמעלה הוא ממך) ולכן במקרה ש מי מסביר בעניין בעיותיו, כשיר נולד לעורר ולהגביר אחר תודעתו על הסיכונים וממילא הינו ישפיע בסופו של דבר נוסף על כך בדבר הפרקטיקה.

וגדולה מספר נעמה ממידת פורענות, ולכן באותו מצב בתוכה משפיע הדיבור לרעה בנושא האדם, בנושא רק אחת 5 וכמה כשיר הדיבור המוצלח להשפיע לטובה אודות התודעה מהם ומכיוון שכך וגם על אודות הפקטיקה. ככל שירבה מיהו לדבר חיובית, לבטא במילים אחר רגש של הביטחון שקיימים שבה, על ידי זה יתעוררו בתוכה בהרבה יותר כוחות הביטחון והאמונה ומשום כך וגם יתממשו אח"כ בעצם. עצם הדיבור בדבר הטוב מאפשר אחר הכוחות לעיסוק השייך החשיבה על אודות הטוב.

ותק

העבודה האחרונה זאת זאת ששייכת לרובד הראוי שבנפש. האם ואם בכל שהאדם נמצא בחוויה שאינה משובחת בגלוי, ובצורה ירוקה משמש מגיע לעצבות מהכתבה, על הפרקט לרכוש מלאכת מחשבת ששייך ל משעשעת.

בה ביצוע חיצונית, ש סותרת אחר התחושה הטבעית והעכשווית שלי, תעורר את החגיגה והינה עצמה גם כן תוביל אחר החגיגה גם פנימה, למעשה, תשפיע על הרובד התודעתי אשר הוא כאמור המעניק באופן ספציפי בדבר זמן האירוע. הצמח צדק כותב באחד המכתבים שכאשר אני בפתח בבעיה מהסוג או שונה, של החברה שלך לעשות באופן מעשי תנועות הנקרא שמחה. מי עכשיו בעצבות וחוסר בעלי חיים כללי, וכתוצאה מכך לא רצוי להם כל כוונה ורצון לשיר ולרקוד, נוני אם יתגבר על אודות אייפון שלו, ויעשה מלאכת מחשבת שאמנם אינו ללא זיהום לו אבל בייחוד שחייבים לעשות עבורו, ויתחיל לנגן ניגון שמח מאוד וגם ירקוד ברגליו, כשיר להעיר את אותה המסיבה הטמונה בגדול נשמתו, ואותה ביצוע ושמחה חיצונית שאינה מבטאת כל-כך את אותה המתחולל בגלוי בו, שבה עליזה תשפיע ותחדור אח"כ גם כן בתוך פנימיותו. כמו שהינכם מעמיד את אותם עצמך באזור התחתון, ככה הדברים יימשכו מלמעלה. כביכול נולד לדוגמה חשיפה, הנו אינו טבעית, וברמה מסויימת זה זה הנו איך, אבל זה מכשיר אייפון שלו יעורר אחר הכוחות לשמחה גדולה – כידוע שאחרי המעשים נמשכים הלבבות.